AI מתחיל לקחת אחריות. השאלה היא על מה.
סוכני AI מתחילים לקבל אחריות ולעבוד ברקע. לפני שמאוטמטים הכול, כדאי לבחור נכון את המשימה הראשונה.
אתמול, 29 בספטמבר, OpenAI הציגה ב־DevDay את Dots — סוכני AI שיכולים לעבוד לאורך זמן, להשתמש במחשב ובדפדפן משלהם ולהתחבר לאפליקציות כדי לבצע משימות גם בלי שתנהלו כל צעד בדרך.
זה נשמע כמו הזמנה לאוטומט הכול.
אני דווקא הייתי מתחילה הרבה יותר קטן.
אל תחפשו מה ה-AI יכול לעשות. חפשו מה חוזר אצלכם
עברו על השבוע האחרון וחפשו משימה אחת ש:
חוזרת שוב ושוביש לה התחלה וסוף ברוריםלא דורשת החלטה יצירתית בכל פעם
למשל: לאסוף עדכונים לפני פגישה, לסכם מידע מכמה מקומות או להכין טיוטת סטטוס שבועית.
אלה משימות מעניינות יותר לאוטומציה מאשר "תנהל לי את העסק".
ויש מבחן פשוט לפני שנותנים ל-AI לרוץ לבד
שאלו:
אם הוא יעשה את המשימה בצורה בינונית — האם אשים לב לפני שנגרם נזק?
אם כן, אפשר להתחיל לבדוק.
אם התוצאה יוצאת ישר ללקוח, משנה החלטה חשובה או מייצגת את המותג בלי שמישהו רואה אותה קודם — הייתי משאירה אדם בלופ.
גם בדוגמה ש־OpenAI מציגה ל־Dots, סוכן זיהה חשבונית שלא נשלחה והכין אותה, אבל השליחה בוצעה לאחר אישור המשתמש.
תכל׳ס
החידוש הוא לא ש-AI יכול לעבוד 24/7.
החידוש הוא שאפשר להתחיל להעביר אליו אחריות, ולא רק בקשות.
וזה בדיוק למה לא כדאי להתחיל מהמשימה הכי גדולה.
תנו לו קודם משימה קטנה, חוזרת ומדידה. אחריות מרחיבים אחרי שנוצר אמון — לא לפני.
העובדות על Dots והיכולות שהוכרזו ב־29 בספטמבר מבוססות על ההכרזות הרשמיות של OpenAI. ההמלצה להתחיל ממשימה קטנה ומדידה, מבחן ה"מה יקרה אם התוצאה בינונית" והמסגרת להרחבת אחריות הם הפרשנות המעשית של ת׳כלס / TULA, ולא טענה של OpenAI.